פמלה לוי

פמלה לוי נולדה בשם פמלה דנמן (Denman) בפיירפילד שבאיווהֿ. ב-1976 עלתה לישראל, לאחר שהתגיירה ונישאה לפסיכואנליטיקאי ומבקר האמנות איתמר לוי. באותה שנה נולד בנם יובל. ב-25 בדצמבר 2004 מתה לוי בירושלים מדום לב בגיל 55.

את יצירתה ניתן לחלק לשתי תקופות עיקריות. הראשונה, משנת 1976 ל-1980, הייתה מורכבת מקולאז’ים גדולי ממדים ובעלי מראית עין מרושלת, המשלבים בתוכם בדים בתפירה גסה, וחומרים עניים אחרים. המכלול יצר טקסטורות ושקיפויות רבות, שבתוכם שילבה דימויים שציירה בצבעי מים או שמן. נקודת המבט בעבודות אלה הייתה לרוב ממבט הציפור. תהליך עבודתה דמה לתהליך עבודתן של אמניות הדגם והעיטור הפמיניסטיות האמריקאיות משנות השבעים.

בשנות ה-80 עברה לוי לציור בסגנון פיגורטיבי-ריאליסטי, שהיה מבוסס על תצלומים שצילמה בעצמה בדרך כלל. יצירותיה עסקו לעיתים בנושאים פוליטיים כמלחמת לבנון הראשונה והסוגיה הפלסטינית, כמו גם היבטים הקשורים ברב תרבותיות ובמגדר. היא הרבתה לצייר נשים ונערות מתבגרות בבריכה ועל חוף הים, ולא בחלה בנושאים קשים כעירום בוטה, סצנות אונס וגוויות חיילים. גם ציורים אלה היו לעיתים קרובות דמויי קולאז’, ללא ספק בהשפעת עבודותיה המוקדמות. מרביתם היו מרובי שכבות והציור נעשה על גבי מצע של שרבוטים בשפה האנגלית או הדפסה של חיתוך עץ על הבד. בהקשר זה יודגש שפמלה לוי הייתה אמנית חיתוך עץ מיומנת וחלק נכבד מיצירתה נעשה במדיום זה. פמלה לוי היא אחת האמניות המובילות בישראל ועבודותיה נרכשו על ידי אספנים מרחבי העולם. תערוכת יחיד שהוקדשה לאמנית הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 2017 ובשנת 1994. בין השאר הציגה בבית האמנים בתל אביב, מוזיאון הרצליה ועוד.