JudithWeil / גודית ווייל
שמי יהודית וייל, אני בת 36 ולמדתי אמנות בשנקר. בציורים שלי, השכבות מחקות את פעולת
פתיחת הלשוניות על מסך, הרבה רעש מידע והפרעות. השכבות מכסות זו את זו, הן קיימות יחד,
מפריעות זו לזו עד שהן יוצרות אווירה. אני עובדת על שכבה אחת בכל פעם ולא מחפשת מה יהיה
הציור הסופי. זה סוג של מדיטציה, לתת למחשבות להגיע, לצאת החוצה ולהמשיך הלאה. אני מציירת
בביתי תוך כדי טיפול בפעוט שלי, עולמו משפיע על החפצים שאני מציירת ועל הצבעים שבהם אני
משתמשת.עם זאת, ההתמקדות לעולם אינה באובייקט אחד אלא תמיד בקשר שהם יוצרים יחדיו.
My name is Judith weil, I am 36 and I studied art in Shenkar. In my paintings, the layers mimic the act of tabs opening on a screen, a lot of information noise and disturbance. The layers cover one another, they exist together, disturb each other until they create an ambiance. I work one layer at a time not looking for what will be the final painting. It’s a kind of meditation, letting your thoughts arrive, getting then out and moving on. I paint in my house while taking care of my toddler, his world is affecting the objects that I paints and the colors that I use. However, the focus is never about one object but always about the relationship they will form together.
עגלת קניות